חמאת פיסטוקים מלוחה

אז..שוב אתגר מנטקה החודשי הגיע.

אני מרגישה שאילולא מנטקה, לא הייתי מפרסמת כלום. פשוט כי…לא יוצא.

השבוע החודש אין תמונות. יש תמונה. למה? כי הטלפון שלי (אקא המצלמה שלי) שבק חיים. נפטר בטרם עת. הלך עליו השלום. הפך ז"ל. עוד ביטויים שלמעשה אומרים שהוא פשוט…הפסיק לעבוד.

למודאגים מבינכם, זה היה צפוי, אני ידעתי שזה יקרה, הוא הראה סימני גסיסה. פשוט לא ידעתי שזה יקרה ככ מהר! אם הייתי יודעת, הייתי מעסיקה אותו יותר. או אולי פחות? נראה לי שפחות. הוא מת מתעסוקת-יתר ולא משעמום. כמעט בוודאות.

אז אם עדיין לא ניחשתם, החומר החודש הוא לא אחר מ…פיסטוק (לאלא, זאת לא חמאה).

לכו לבדוק מה שאר הבלוגרים הכינו

בניגוד לחודש שעבר, שיומיים וחצי אחרי שמור הנחיתה עלינו את הקפה כבר הייתה לי עוגה מוכנה, החודש לקחתי את הזמן. למה? אז אני יכולה להגיד שבגלל שהייתי לחוצה בלימודים, והיה לי בוחן אמצע בקורס מזעזע (אין עדיין ציונים. אל תלחיצו אותי) אבל אתם לא באמת רוצים שאני אשקר לכם, נכון? אז התשובה האמיתית היא ככה. כי פשוט לא הצלחתי להחליט מה לעשות.

ואז! (הזקנה התפצלה ל2) נזכרתי שקראתי איפשהו שאם טוחנים בוטנים, נוצרת חמאת בוטנים. אז.. החלטתי לנסות את זה גם על פיסטוק (למה גם? כי באותו יום הכנתי גם חמאת בוטנים. איזה טעם יש לה? של בוטנים. אני יודעת, לא ציפתם).

למרות המחסור בתמונות, המתכון הפעם סופרסופרסופר מסובך! וצריך בשבילו המון, אבל המון מצרכים.

מה צריך?

פיסטוק.

מלח.

(אמרתי לכם המון מצרכים, לא הקשבתם לי.)

מה עושים?

לוקחים את הפיסטוק והמלח, שמים במעבד מזון, טוחנים. הרבה. עד שנוצרת משחה סמיכה ירוקה טעימה.

(זהו. באמת שזהו. מסובך, אני יודעת.)

הערות מענות טענות:

1. כשאני אומרת "פיסטוק" אני מתכוונת ל"פיסטוק מקולף" אל תשימו את הקליפות הלבנות והקשות במעבד מזון ואח"כ תאשימו אותי שנשברה לכם שן. או שחלילה נחנקתם.

2. אם בא לכם לעבוד אקסטרא קשה, תקלפו פיסטוקים קלויים ותשמיטו את המלח.

3. רוצים חמאת פיסטוקים לא מלוחה? תשמיטו את המלח (כןכן, ככה זה עובד)

4. היו אנשים שטענו שזה נראה רע. אני טוענת שזה נראה פיסטוקי. וזה גם טעים. ובטעם.. פיסטוקי (מודה, זה הפתיע אותי החלק של הפיסטוק בטעם)

5. הכנתי את החמאה הזאת פעמיים. פעם אחת טחנתי והכל היה טוב ויפה ונוצרה לי משחה טעימה וירקרקה, ובפעם השניה נאלצתי להוסיף מעט שמן בשביל לעזור לשומן של הפיסטוקים לצאת החוצה. מתחילים מכמה טיפות, טוחנים, ואם יש צורך מוסיפים עוד. שמן רגיל, כמובן, לא זית או אבוקדו או שמן בעל טעם כזה או אחר (ממ.. יש שמן פיסטוק? חייבת למצוא כזה. חייבת.)

6. אני מאמינה שהחמאת פיסטוק הזאת תתאים כתחליף חמאה במתכוני עוגות-עוגיות-בצקים כאלה ואחרים, ואני מתכננת לנסות את זה. חכו ותראו.

7. הכי טוב? אני יכולה לאכול אותה בלי רגשות אשם שתכאב לי הבטן! רגישות ללקטוז רולז.

הא, התמונה:

pb

 

עוגת קפה ותבלינים בציפוי שוקולד לבן לימוני

אני מרגישה רמאית.

הבטחתי לכם מליוני מתכונים לפני שאני חוזרת ללמוד, בפועל, קיבלתם אולי אחד.

מה הכוונה לא שמנו לב?

אין בעיה.

אני אשב בפינה.

בחושך.

לבד.

*שיעול שיעול*
image

אז איפה היינו? הא, כן. שוב אתגר מנטקה! ווהוו!!!

מנחשים מה חומר הגלם הפעם? לאלא, לא שוקולד לבן! זה קפה, אובייסלי.
image

אז אמנם יצאתי שקרנית, אבל הי! לפחות סיימתי עם ההכנות לאתגר כבר בשבוע הראשון בערך.

אני מודה, התוכנית הייתה בכלל להכין מאפינס קפה עם שוקולד לבן ופירורי קינמון פריכים. אבל בחיפוש קצר בנט גיליתי שמור הקדימה אותי (מז"א איזה מור? מור ממורקייק, דהההה) אז נאלצתי לחשוב על תוכנית חדשה. מפה לשם, הוזמנתי למסיבת דירה (כן, זאת מסיבה בדירה) אז הכנתי עוגה. תירוץ טוב סיבה טובה, לא?
image

הפעם מתחילים מהציפוי. למה? כי אנחנו רוצים שהוא יתקרר כדי שנוכל להקציף אותו טובטוב
image

לציפוי:

250 מ"ל שמנת מתוקה
רבע כפית קפה שחור (כןכן)
2 מקלות קינמון
3 תרמילי הל
קליפה מלימון שלם
2 כפיות מיץ לימון
300 גרם שוקולד לבן
image

מה עושים?
image

מרתיחים את השמנת מתוקה עם התבלינים. ברגע שרתח מוסיפים מיץ לימון ומערבבים היטב. מסננים את השמנת המתוקה מעל השוקולד הלבן ומערבבים עד המסה. שמים במקרר לכמה שעות (אני שמתי ללילה שלם ובבוקר הוצאתי החוצה שימס קצת לפני ההקצפה, כן, תוך כדי הכנתי את העוגה)
image

לעוגה:

4 ביצים מופרדות
כוס סוכר
כוס שמח (במקור שמן, אבל מור בקשה ככ יפה, אז גם כוס שמח יכולה לעבוד :))
כוס קפה מ2 כפות(!) קפה+רבע כוס מים חמים+3/4 כוס חלב
רבע כוס קפה שחור מסונן (עם 2 כפיות גדושות)
כוס וחצי קמח תופח
image

מה עושים?

מחממים תנור ל180 מעלות

בקערה מקציפים את החלבונים עם הסוכר עד קבלת קצף יציב (אך לא נוקשה)
תוך כדי הקצפה מוסיפים את החלמונים השמן והקפה (חשוב לסנן את הקפה השחור, שלא יהיו לנו גרגרים מגעילים בעוגה)
מוסיפים את הקמח בתנועות קיפול, שופכים לתבנית משומנת היטב (חשוב, אנחנו הולכים להוציא את העוגה מהתבנית) ואופים במשך חצי שעה בערך, עד שקיסם יוצא נקי. מצננים לחלוטין.
image

להרכבה:

30 גרם שוקולד מריר מומסים עם 3 כפות חלב
image

הגנאש שוקולד-לימוני המוקצף שלנו (מקציפים 4-5 דקות עד שמקבלים תערובת בהירה יותר ואורירית)

מה עושים?

אז…אם יש לכם תבנית קטנה (קוטר 24 נגיד) אתם תחצו את העוגה ל2, על חצי אחד תמרחו שוקולד ותניחו על השוקולד את החצי השני. מעל זה מורחים את הציפוי, למקרר ושלום על ישראל.
אם אתם אני, ויש לכם בבית רק תבנית בקוטר 28 אז יש לכם 2 אופציות: הראשונה, להכין כמות כפולה של עוגה, אבל זה כבר לאירוע רציני ולא למפגש של 8 אנשים בבית של מישהו (כן! זאת המסיבתדירה שדיברתי עליה. ששששש.)
האופציה השניה, היא לחצות את העוגה לשני חצאי עיגולים, ולהכין רק חצי עוגה. זה מגניב לאללה ויש הרבה יותר ציפוי טעים על העוגה ^_^
אני, כמו שאתם מנחשים, הלכתי על האופציה השניה.

וכן, הכנתי את זה על מכסה של קופסא ואז סגרתי את הקופסא כמו פעמון עוגה. למה זה נראה לכם מוזר? זה יצירתי.
image

הערות מענות חפירות:

1. תכינו את העוגה הזאת. גם אם אתם לא מאוהבי הקפה או השוקולד לבן, לא ממש מרגישים את זה. כן, יש לי חברים שלא אוהבים קפה או שוקולד לבן ועדיין העוגה נטרפה במהירות וזריזות.

2. לא רוצים עוגה? תכינו טראפלס מהציפוי (לפני ההקצפה, אחרי השהייה במקרר) זה טעים הקקה הזה.

3. אין לי מה עוד להגיד, חוץ מתכינו, זה טעים.

4. נזכרתי, רוצו אוצו לראות את המתכונים שהבלוגרים המוכשרים הכינו לאתגר

אתגר מנטקה דה ריוונג' (או: עוגת חלבהשוקוקוס טבעונית!)

אז… האתגר הפעם היה לא אחר מ.. שומשום (רוצו לבדוק מה שאר הבלוגרים הכינו)
הדבר הראשון שעלה לי זה "עוגיות טחינה!" אבל רציתי משהו יותר.. מעניין.
במקרה היה לי חלב קוקוס בבית, שוקולד מריר ("במקרה", ממש) ובחור אלרגי לחלב שהייתי צריכה למצוא פתרון לקינוח שווה ופרווה. וכך החלטתי לעשות שינויים בעוגיות החלבה הרגילות שלי, ולזרום על זה.
והפעם.. יש גם בונוס! אפשר לעשות מהשאריות, עוגיות. שווה? שווה!

אז מה צריך?
2/3 כוס טחינה
2/3 כוס סוכר
כוס שמן
2 כוסות קמח לבן
כוס קמח מלא טחון דק
פחית של חלב קוקוס
250 גרם שוקולד מריר
שמנת מתוקה פרווה
חצי חבילה אינסטנט פודינג וניל
כף טחינה
כף דבש
מה עושים?
מחממים תנור ל180 מעלות.
בנתיים מערבבים שמן טחינה (לא את הכף! את הכוס!) וסוכר בקערה

image

בקערה אחרת מערבבים את 2 סוגי הקמח

image

מאחדים את 2 התערובות.
בתבנית משומנת (אני עשיתי ברינגים אישיים אבל מאמינה שתבנית של 24 תספיק, גם 26 ועדיין ישאר לכם בצק לבונוס)

image

משטחים מהתערובת לבסיס ואופים עד שמזהיב. מקררים.

image

בנתיים מחממים את החלב קוקוס (צריך לערבב אותו טובטוב) ושמים בפנים את השוקולד, באותה דרך שבה מכינים את הציפוי של העוגה הזאת.
מכניסים קצת לקירור.
בתבנית מפזרים פירורים מהעיסה של התחתית ואופים עד הזהבה. מקררים.
אני רציתי שיראה סופר יפה אז שמתי שקף. אתם לא חייבים.
מעל התחתית שופכים את הגאנש. דוחפים למקפיא עד הגשה.

לפני ההגשה מקציפים שמנת מתוקה עם חצי חבילה של אינסטנט פודינג. אם יש שק זילוף, מזלפים כוכבים. אם לא, שמים שליכטה, גם יהיה אחלה.
מערבבים כף טחינה גולמית עם כף דבש, מזרזפים על הקצפת. מפזרים מעל את הפירורים ומגישים

image

את שארית הבצק עושים כדורים, מועכים ואופים עד הזהבה. אפשר לפזר אבקת סוכר ולזלול בהנאה.

image

image

image

הערות מענות טענות:
1.אם אין בעיה עם נושא החלבי, תחליפו את השמן ב200 גרם חמאה.
2. לא רוצים קמח מלא? תחליפו באותה כמות של קמח לבן.
3. הבצק מתפורר, וזה בסדר. זה חלק מהקסם שלו.
4. העוגה החזיקה לי שבוע וחצי המקפיא, בלי בעיה.  לא יודעת אם תחזיק יותר.
5. זאת עוגה מאוד עשירה, אז אין צורך בעוד קינוח. טראסט מי.
6. הקוקוס לא באמת מורגש. זה סתם כי זה שם יותר מגניב.
7. גם החלבה לא כזאת מורגשת. אצלי אלו שלא אוהבים חלבה, עדיין אהבו את העוגה. אלה שלא אוהבים שוקולד… טוב, הם מוזרים ואנחנו לא מתחשבים בהם.
8. לא רוצים עוגה? תכינו עוגיות!
9. בנוגע לעוגיות, הן יוצאות יותר טוב עם חמאה. מנסיון. אבל גם עם שמן הן טעימות!

Crazy for PIZZA

אז…לפני שבועיים הייתה לי יומולדת. מזל טוב לי, כן.

0ללא שם

דברים שלא ידעתם עלי: אני וחלק מאוד נרחב מהחברים שלי, חוגגים יומולדת בסביבות אותו תאריך.
כן, אני בוחרת אותם לפי היומולדת. לא באמת. אולי.

ללא שם

מפה לשם, החלטנו השנה לעשות ארוחה חלבית.
מפה לשם, אני הכנתי השנה ארוחה חלבית.
מפה לשם, הייתה פיצה. כן, כי זאת דיקטטורה והייתה לי דודא לפיצה כבר…שבועיים.
אז…פיצה. תראו.
1239901_10151971349354796_1979879089_n

מממ…פיצה…
את הבצק (עם שינוי מינורי) לקחתי מפה ואת הרעיון של הפסטו לקחתי מפיצריה בשם ג'יוספה בפלורנטין (רוצו לשם, טעים שם. באמת. יותר טעים מהפיצה הזאת, מבטיחה לכם!) את הרעיון לרוטב גנבתי לחברה שהכינה רוטב לפסטה, וזרמתי על זה. כי אני גנבת מסריחה.

אז מה צריך? (למגש פיצה אחד בגודל של..תבנית פיצה חד"פ)

לרוטב (עדיף להכין יום לפני. למה? ככה):*
*יוצא די הרבה רוטב. אבל הוא ככ טעים שאתם תרצו לטבול את הקשה נטול הרוטב והגבינה שלכם בפנים. או להתקלח ברוטב. או לישון בו ולחיות בו לנצח. אני לא יודעת, אני לא משוגעת!
8 עגבניות אדומות
ראש שום
עלי בזיליקום
שמן זית

מה עושים?
שוטפים את העגבניות, חוצים אותן, עושים איקס בצד השני, ומניחים אותן עם האיקס כלפי מטה על תבנית אפיה. שמים שיני שום עם הקליפה מסביב. מפזרים גם בזיליקום מסביב. מפזרים שמן זית לרוב ומעט מלח גס על העגבניות.
שימו לב טובטוב, הבזיליקום צריך לשחות בשמן, אחרת הוא נשרף ועושה ריח רע.
צולים בתנור שחומם ל240 מעלות במשך משהו כמו חצי שעה. מקררים לחלוטין.
בבלנדר שמים: את העגבניות בלי הקליפה, את השום בלי הקליפה ואת שמן הזית שנמצא בתחתית התבנית (כןכן). טוחנים. שופכים לסיר יחד עם צרורון של בזיליקום. מבשלים קצת, מעבירים חזרה לבלנדר (יחד עם הבזיליקום) וטוחנים שוב. מסננים לתוך הסיר (ע"מ שלא יגיעו לנו חתיכות ירוקות לרוטב) ומבשלים על אש קטנה משהו כמו 15 דקות עד שהרוטב מצטמצם. מקררים.

לבצק:
250 גר' קמח לבן
כף שמרים יבשים
חצי כף סוכר
חצי כף מלח
5כפות שמן זית
0.5 כוס מים פושרים ועוד 1/6 כוס מים פושרים

מה עושים?
בקערה גדולה מערבבים קמח שמרים וסוכר, עושים שקע, מוסיפים שמן וחצי כוס מים, מעבדים כמעט עד קבלת בצק, מוסיפים מלח ואת שארית המים עד קבלת בצק רך. מקמחים את הקערה ואת כדור הבצק ומניחים לתפוח חצי שעה.

להרכבה: פסטו וגבינה מגוררת.
מחממים תנור ל200 מעלות, לוקחים את כדור הבצק ומתאימים אותו לתבנית (אני עשיתי את זה בידיים, מערוך/מכונת פסטה גם יעשו את העבודה ואפילו באופן יותר מדוייק ממני) מברישים את הפסטו בעדינות בעיגול החיצוני (שיהיה ה"קשה") בעיגול הפנימי שמים רוטב (אני אוהבת קצת, בערך מצקת של רוטב. רק שכבה דקה ומספיק) ומפזרים גבינה ותוספות שרוצים. בתנור עד שהגבינה מבעבעת והבצק זהוב.

 

הערות מענות טענות:
1. אפשר להקפיא את הפיצה בכיף! היא שורדת אחלה.
2. אם אתם לא בקטע של הקפאה, אבל רוצים להכין אותה מבעוד מועד, היא מחזיקה יופי. חימום של 7 דקות בתנור ב200 מעלות והיא כמו חדשה
3. בלי תוספות מוזרות כמו תירס, או טונה, או בצל, או פטריות. אבל אתם יותר ממוזמנים לשלוח לי סלייס זיתים. או מגש שלם. תודה.
4. תכינו את הפיצה הזאת. היא קלה וחמודה.
5. אם אתם לא רוצים להשקיע ברוטב פסיכי כמו שלי (חבל, אבל בסדר) אתם יכולים להכין את הרוטב עגבניות הרגיל שאתם מכינים לפסטה, ואותו למרוח כבסיס. רק בבקשה לא קטשופ, טוב? טוב.

 

בתאבון!

מנגו.

אני מאוד אוהבת פירות.
בעיקר תותים. ודובדבנים. ומנגו.
קשה לי לסרב למנגו (ודובדבנים ותותים ושזיפים ונקטרינות..)
אז כשנשאלתי איך אני מקלפת מנגו ככה שמנצלים את רוב הפרי הבנתי שזאת הזדמנות מצויינת לזלול מנגו.
חיכיתי יפה עד שהעץ בגינה יחליט לתרום לי קצת מהפירות שלו והחלטתי להרים את הסכין ולהראות לכווולם
הפעם אין מתכון, רק..הסברים ותמונות שלי מקלפת מנגו. מרתק 🙂

image

אז קודם כל, אנחנו חותכים לשני חלקים, ממש כמו שחותכים בשביל לאכול מנגו.

image

כשהחלק עם הצ׳ופצ׳יק שדרכו היה  מחובר המנגו לעץ מופנה אלינו, וחותכים כמה שיותר קרוב לגרעין. נסו, מקסימום פגעתם בגרעין? תטו קצת את הסכין ותמשיכו לחתוך

image

אותו דבר עושים גם בצד השני

image

ואז עם אותו עקרון, חותכים את הצדדים כדי שחלילה לא נבזבז שום דבר מהמנגו הטעיםםםם הזה

image

עכשיו כשהפשטנו את הגרעין, לוקחים את הצדודים ועם הסכין כמה שיותר קרוב לקליפה, כמו שחותכים תפוח

image

ומבט צד:

image

אחרי זה, לוקחים את החצאים וחוצכים כל אחד מהם ל3

image

כל אחד מהחלקים מקלפים כמו שקילפנו את הצדדים

image

חותכים לקוביות

image

ומפה נשאר רק לאכול.

ולחכות למתכון המתהווה שלי 🙂

גלידת סניקרס

אז עברו כבר חודשיים (חודשיים!!!!!) מאז הפעם האחרונה שהעלתי מתכון.
וזה נורא מעליב שלא שמתם לב.
לא, מאוחר מידי, אני כבר יושבת לבד, בחושך, בפינה. *שיעולשיעול*
(לשאלתכם, אין לי יותר פולני מזה)
לאלא, תשכחו מהגלידה שלי, זה בסדר, לכו לראות מה שאר הבלוגרים בפרויקט של "כחומר" הכינו בחודש הבוטנים הבא עלינו לטובה. לכו, קישטא!
(טעיתי, זה הכי פולני שלי)
לאאא אל תלכו!! לא התכוונתי לזה!!!

image

הנה, יש גלידה. מבטיחה! אל תברחו!!
אתם עוד פה?
יופי.
אתם חברים אמיתיים.

אז הרעיון הזה אצלי בראש כבר…הרבה זמן.
תכננתי לעשות אותו חודש שעבר, כשהחומר היה גלידה.
אבל ברגע האחרון גיליתי שאין לי חלק מאוד משמעותי מהחומרים (טוב, את כל החומרים, חוץ משוקולד. תמיד יש לי שוקולד).
אז החלטתי ללכת לכיוון אחר, עם גלידה מוכנה, אבל אז אכלו לי את כל הבראוניז. וזה היה עצוב. עצוב איי טל יו!
מפה לשם הבנתי שהעולם שולח לי מסר שלימודים יותר חשובים (ממש. אתה טועה עולם! גלידה תמיד מנצחת. תמיד!)
אז החודש החלטתי לפצות את עצמי ולהכין גם עם גלידה, וגם עם בוטנים! זה מה שנקרא לדפוק את המערכת.

אז… גלידה!
מה צריך?
פחית חלב ממותק
שליש כוס סוכר חום כהה
2 כפות דבש גדושות (בערך רבע כוס, אם הדבש שלכם נוזלי)
20 גרם חמאה (בערך, לא מדוד עם משקל)
רבע כפית מלח
שמנת מתוקה
רבע כוס בוטנים גרוסים/קצוצים/שבורים/וואטאברר
20 גרם שוקולד מריר

מתחילים:
בסיר קטן שמים סוכר דבש וחמאה

image

מערבבים במרץ עד שהכל מתמסמס (למרות שלא חובה, אפשר סתם עד שהחמאה מתמסמסת, זה גם עובד)

image

מוסיפים חצי(!!!!!!) פחית של חלב מרוכז

image

מערבבים, מביאים לרתיחה, מערבבים, מביאים לרתיחה, מערבבים מביאים לרתיחה. כן, 3 פעמים. ואז שוב מערבבים ומניחים לצינון

image

מצננים מצננים מצננים, בערך חצי שעה-ארבעים דקות, לא קר לגמרי, אבל גם לא רותח. חמים. כזה שעוד אפשר לזרזף אותו עם כפית. או מזלג. אבל לא ישרוף את הלשון. נו.. חמים.
בנתיים ממסים את השוקולד בפולסים של 15 שניות במיקרו ונותנים לו גם להתקרר.

אחרי שהתקרר, בקערה מערבבים את החצי השני של החלב המרוכז, בוטנים ומלח. מאוד חשוב מלח. זה גם ככה שיא המתוק, ואם אתם לא יודעים, אז סניקרס הוא טיפה מלוח (באמת, שכבת הנוגט מלוחה. בדקתי!!)

image

בקערה אחרת מקציפים את השמנת מתוקה לקצפת רכה

image

שליש ממנה שמים בקערה עם החלב הממותק ומערבבים.

image

שופכים הכל לקערה הגדולה עם הקצפת ומקפלים

image

שופכים מחצית מהתערובת לקופסה בה תשמרו את הגלידה שלכם

image

ומזרזפים קרמל ושוקולד בהנאה

image

מערבבים עם מזלג (קצת, רק שלא יהיו גושים גדולים מידי), שופכים את החצי השני, זרזוף, ערבוב עם מזלג.
מכסים, מאשפזים במקפיא ל4 שעות בערך, עד שהתערובת קופאת.

image

זוללים בהרבה הנאה

image

הערות מענות טענות:
1. לא יוצאת הרבה גלידה. ונשאר הרבה קרמל. אז תמיד אפשר לעשות עוד נגלה ולהכפיל כמויות (פחית שלמה, 2 שמנת מתוקה, חצי כפית מלח וחצי כוס בוטנים) ואז יהיה לכם טעים טעים טעים.
2. אם אתם לא אוהבים את השילוב של מתוק ומלוח (מטורפים!!) פשוט תוותרו על הגלידה הזאת. כי בלי המלח זה יהיה גם ככה מתוק ברמות אחרות.
3. התגובות על הגלידה היו: "חולני", "מטורף", "גאד דאאאמ יש לזה טעם של סניקרס", "המרקם של זה ממש טוב", וגולת הכותרת "למה זה מלוח??".
תבינו מזה מה שתבינו.

והכי חשוב, עכשיו כשיש לי זמן ואני כבר לא במבחנים, הולכים לרוץ פה מתכונים. תכינו את עצמכם :))

ותאכלו גלידה. הרבה גלידה. ובוטנים לרוב. וקרמל. ושוקולד. מממ… בא לי גלידה.

image

my best friend

היום לא יהיה מתכון. או תמונות של אוכל.
היום אני רוצה לדבר על מי שהייתה החברה הכי טובה שלי ב12 השנים האחרונות. הכלבה שלי.

image

את שוגי קיבלתי כשהייתי בת 11. לפני כמעט 13 שנים, כמתנת יומולדת.
שנה לאחר מכן דרס אותי ואותה רכב בזמן שיצאנו לטיול. אני פרקתי כתף, היא שברה רגל.
היא תמיד הייתה לצידי.
image

בפעם הראשונה שהתאהבתי, בפעם הראשונה שנשבר לי הלב. בריבים בשמחות בבריאות ובחולי. היא תמיד ידעה שכל מה שהיא צריכה לעשות זה לשבת לידי. לתת לי ללטף אותה. לשכנע אותי לצאת לטיול איתה. והדברים פשוט היו מסתדרים מעצמם.

image

אתמול בבוקר היא קרסה. לא הצליחה לעמוד על הרגליים. היינו יום שלם אצל הוטרינר. הזריקו לה כל מיני תרופות, הכניסו לה נוזלים, הוציאו לה דם. הגיעו למצב שהיא יחסית מאוששת. מגיבה, מקשקשת בזנב, אבל עדיין לא מצליחה לעמוד על הרגליים.
image

אחרי צילומים הבנו שיש לה סרטן. גידול על הטחול בגודל של ראש.
אחרי מחשבה והרבה בכי, הבנו שלמרות שלדעת הוטרינר אפשר לנתח אותה, היא כנראה לא תשרוד ולא תצליח לקום מהשולחן.
החלטנו להרדים אותה. הבנו שזה יהיה המעשה האנושי.

image

למרות ההתנגדויות החלטתי להיות איתה לאורך כל הדרך.
ועכשיו אני בבית. מתגעגעת אליה. לנוכחות שלה בבית.
שוגי, אין לך מושג כמה היית אהובה, וכמה שאת חסרה. כל פינה בבית מזכירה לי אותך, ואף אחד לא יוכל להחליף אותך.
מרימה כוסית לזכרך, ומודה לאל שלפחות יכלתי למנוע עוד סבל עבורך.

image

אוהבת לנצח.

image